אימון יתר: מה זה אומר, איך מאבחנים ומהו הטיפול
סקירה בשיתוף ד"ר יוני ירום (מנהל רפואי מדיקס תל אביב)
מרבים להתאמן, אבל פתאום ההישגים נעצרים או שמתחוללת ירידה בתוצאות, קושי באימונים או אי הצלחה לא מוסברת בתחרויות? יתכן מאוד שאתם סובלים מתופעה (סינדרום), שנקראת אימון יתר. ספורטאים, מתאמנים, מאמנים – אלה הדברים שחשוב מאוד שתדעו לגבי זיהוי, אבחון וטיפול.
כיצד מוגדר אימון יתר מבחינה רפואית?
יתכן שתופתעו לדעת, שהתופעה ששמה אימון יתר תוארה כבר לפני שנים (1866). במידה מסוימת, ניתן לומר כי אימון יתר מאפיין ספורטאי (או ספורטאית) בלתי מנוסה, בעל עודף מוטיבציה או לעיתים חסר מזל. זו יכולה להיות נקודת נפילה שעלולה לעורר אכזבה, חוסר נחת, מתח ואף ירידה בבריאות הכללית.
ד"ר יוני ירום מסביר: "מבחינה רפואית, חשוב לציין כי אימון יתר איננו מצב רפואי בעל הגדרה מדויקת מוסכמת. הגישה הרפואית המקובלת סוברת כי מדובר בחוסר איזון שבין עומס לבין התאוששות. האבחנה של אימון היתר נעשית קודם לכל על ידי שלילת כל הגורמים האחרים שמעוררים תחושת עומס, תשישות ועייפות. במקביל, אבחון רפואי נעזר בעדויות תומכות (מצד ספורטאי, מאמן, צוות מקצועי), הבנת סיפור הרקע של המחלה ובדיקות מעבדה."
לאחר האבחון, הטיפול יתבסס על תיקון – הטיפול בסיבות הראשונית שהובילו להתפתחות הסינדרום. הגישה המרכזית תתייחס לטיפול על ידי תזונה, הרבה מנוחה והתערבות נוספת לפי הצורך, ועל כך נסביר בהמשך הדברים.
בקרב ספורטאים מקצועיים או מאוד תחרותיים, תופעת אימון היתר עשויה להתחולל על אותו קו דק המפריד בין התוצאה הטובה ביותר ולבין קריסה והתמוטטות. מתברר כי ספורטאים רבים נוטים לחלות דווקא בעת הגיעם לשיא יכולתם.
ראוי לציין כי לצד תופעת אימון היתר, המוכרת מזה שנים רבות בקרב ספורטאים מקצוענים, תופעה דומה החלה להופיע יותר ויותר גם בקרב חובבים. כך לדוגמא אנשים מן הישוב, נורמליים לכל דבר ועניין, שמחליטים להעמיד בפני עצמם אתגר כמו לסיים ריצת מרתון או להשתתף בטריאתלון. כך גם כאלה שמתאמנים יום יום בחדר הכושר, או מגלים מחויבות עצומה לאימוני ספינינג או קיק בוקסינג וכיוצא בזה.
בקרב ספורטאים מקצועיים ותחרותיים, תופעת אימון היתר עשויה להתחולל על אותו קו דק המפריד בין התוצאה הטובה ביותר ולבין קריסה והתמוטטות. מתברר כי ספורטאים רבים נוטים לחלות דווקא בעת הגיעם לשיא יכולתם. הדבר מתרחש עקב הירידה בתפקוד המערכת החיסונית על רקע מאמצים גבוהים ובמרדף (או המרוץ) אחר מיצוי הפוטנציאל. במקרים אלה, לעיתים רבות המאמץ העצום מסתיים במפח נפש. אך האם זו גזירת גורל? בהחלט לא.
אימון יתר איננו מצב רפואי בעל הגדרה מדויקת ומוסכמת. הגישה הרפואית המקובלת סוברת כי מדובר בחוסר איזון שבין עומס לבין התאוששות. האבחנה של אימון היתר נעשית קודם לכל על ידי שלילת כל הגורמים האחרים שגורמים לתחושת עומס, תשישות ועייפות.
כיצד נוצר אימון יתר ואיך הוא בא לידי ביטוי?
אימון יתר אקוטי (חריף), יקרה בדרך כלל כתוצאה מכשל של התאמה (אדפטציה) לעומס היתר הנבנה במהלך אימון. מדובר בשילוב בין עודף אימונים או עומס בכל אימון, לצד חוסר במנוחה וזמן התאוששות, באופן המתאים לרמת העומס אצל המתאמן.
בשלב זה, אם הספורטאי יקבע לעצמו זמן מנוחה מתאים, הוא יאפשר בכך את התחדשות של המערכות השריריות והעצביות. לאחר מנוחה יחלפו הסימנים (שעליהם נצביע מעט בהמשך) ותחול החלמה. הבעיה היא שבמרבית המקרים התגובה האופיינית לירידה ביכולת הנה הפוכה מן הרצוי – העלאת עומסי האימונים ותדירותם. אי לכך, נוצר המהלך שיוביל להופעת הסינדרום המלא.
הבעיה היא שבמרבית המקרים התגובה האופיינית לירידה ביכולת הנה הפוכה מן הרצוי – העלאת עומסי האימונים ותדירותם, במקום מנוחה. אי לכך, נוצר המהלך שיוביל להופעת הסינדרום המלא.
התופעות הקשורות באימון יתר הנן:
- חוסר יכולת לשמור על עומסי אימון
- זמן התאוששות ממושך לאחר מאמץ
- ירידה ביכולת
- ירידה בקואורדינציה
- ירידה בכוח שריר
- עייפות מתמשכת
- הפרעות בשינה
- כאב שרירים
- כאב ראש
- בחילות
- ירידה במשקל
- ירידה בתיאבון
- צמא
- פציעות
- אפטיה
- חרדה
- דיכאון
- ירידה בהערכה עצמית
- חסר יציבות ריגשית
- הפרעות בריכוז
- מחלות ויראליות חוזרות
כפי שניתן להבין, אבחון רפואי של סינדרום אימון היתר מחייב מהרופא להקפיד על איסוף מידע והתייחסות מקיפה להיסטוריה הרפואית. נדגיש כי תלונה אופיינית, המובאת על ידי הספורטאי עצמו ולעיתים על ידי מאמנו, כוללת ירידה ביכולת באימונים, חוסר מסוגלות להשלים את מהלך האימון כסדרו וכן תוצאות מאכזבות בתחרויות (למרות אימונים אינטנסיביים ומאומצים ביותר).
הפרעות בשינה עשויות להופיע במקביל לעלייה בקצב הלב, עלייה בחום, לפעמים גם זיהומים בדרכי הנשימה העליונות ממקור ויראלי. ירידה במשקל ועצבנות עלולים להיות חלק מהסינדרום ובקרב נשים ספורטאיות ומתאמנות, גם הפרעה ושינויים במחזור החודשי מהווים תלונה שכיחה.
לשירותי יעוץ פיזיולוגי >>
לקראת טיפול בסינדרום אימון היתר – אבחנה מלאה ושלילת מצבים רפואיים אחרים
רבים מהסימפטומים שניתן לייחס לספורטאים הסובלים מההשלכות של אימון יתר, עשויים להיות למעשה תוצאה של סיבות רפואיות אחרות. אי לכך, לפני שמכריזים על אתלט או ספורטאית כסובלים מאימון יתר ולקראת טיפול נאות, היסטוריה רפואית יסודית, כלומר אנמנזה, חייבת להתבצע. נדרשת התייחסות לחודשים האחרונים ויש לשאול את השאלות הבאות:
- האם הספורטאי נרדם במשך היום?
- האם קיימת הרגשת העייפות כל הזמן, או רק לפרקים?
- האם התופעות מופיעות בחום?
- האם העייפות מופיעה תוך כדי אימון או לאחריו?
- כמה זמן נמצאות התופעות?
- האם התופעות עשויות להיות קשורות למחלה שאירעה לא מזמן?
- האם הספורטאי חזר מנסיעה לפני זמן קצר?
- האם יש תלונות של כאב או לחץ בחזה, צפצופים בנשימה או שיעול בזמן או לאחר מאמץ?
- האם זכור לספורטאי לאחרונה מקרים של כאב גרון, קושי בבליעה או נפיחות בבלוטות?
- האם היו לאחרונה בעיות מנטליות או סנטימנטליות שהיו יכולות להשפיע על הביצועים?
מלבד כל זאת יש להשלים ביצוע בדיקות שתן, ביוכימיה של הדם ונוגדנים לווירוסים. על הרופא לבצע בדיקה רפואית מלאה כדי לשלול סיבות רפואיות של סינדרום עייפות היתר, אנמיה או צהבת, הימצאות בלוטות לימפה מוגדלות, בדיקת לב ריאות, בדיקת הבטן לגילוי הרחבת כבד או טחול, וכן בדיקה נוירולוגית מלאה לשלילת התפתחות מחלה נוירומוסקולרית (עצב-שריר).
רבים מהסימפטומים שניתן לייחס לספורטאים עקב אימון יתר, עשויים להיות תוצאה של סיבות רפואיות אחרות. אי לכך, לפני שמכריזים על אתלט או ספורטאית כסובלים מאימון יתר ולקראת טיפול נאות, היסטוריה רפואית יסודית (אנמנזה) חייבת להתבצע.
על מנת להגיע לאבחנה הנכונה, יש לשלול מספר לא קטן של תופעות ומחלות. את כל אלו ניתן לחלק לשלשה חלקים:
1. סיבות שכיחות לעייפות (שלא כתוצאה מאימון יתר)
2. סיבות שאינן שכיחות לעייפות מתמשכת
3. מצבים רפואיים שונים ומחלות סיסטמיות
כעת נפרט על כך:
1. סיבות שכיחות אפשריות לעייפות שלא כתוצאה מאימון יתר
- סינדרום העייפות יתר
- מחלה ויראלית
- זיהום בדרכי הנשימה העליונות
- מחלת הנשיקה
- אכילת פחמימות לא מספקת
- התרוקנות מאגרי הברזל
- משקה חלבון לא מאוזן
- חסר שעות שינה
2. סיבות פחות שכיחות לעייפות מתמשכת שאיננה תוצאה של אימון יתר
- התייבשות
- אסטמה של המאמץ
- חסר במגנזיום, אבץ, או ויטמין B-12
- סינדרום העייפות הפוסט ויראלית
- הפרעות אלרגיות
- ג'ט לג
- אנמיה
- סטרס על רקע פסיכולוגי, חרדה, דיכאון
- שימוש בתרופות, כגון חסמי בטא, נוגדי חרדה, אנטי היסטמינים
- סידרום שלאחר זעזוע מוח
3. מצבים רפואיים שונים ומחלות סיסטמיות (מצבים שאסור להחמיץ)
- ממאירות
- הפרעות קרדיאליות
- דלקת חיידקית של הלב (בקטריאל אנדוקרדיטיס)
- סוכרת
- תת פעילות של בלוטת התריס
- אי ספיקת כליות
- הפרעות עצב-שריר (נוירומוסקולריות)
- תת ספיגה במעי
- זיהומים
- דלקת כבד נגיפית (צהבת)
- איידס
- מלריה
- הפרעות אכילה (אנורקסיה, בולימיה)
- הריון
- אקרומגליה
- מיאסטניה גרביס
יומן תזונתי, יומן אימונים וחשיבותם
ד"ר יוני ירום מסביר כי אופי התזונה ואופי האימונים גם יחד, עלולים להוביל לסינדרום אימון היתר. על כן, יש לערוך יומן תזונתי ויומן אימונים.
יומן תזונתי – פירוש הדבר לבצע רישום מלא של ארבעה ימים של יומן תזונתי, בכדי למדוד את הערך התזונתי הנכנס לגופו של הספורטאי.
יומן תזונתי מסייע לחקור ולזהות מצבים של חוסר בפחמימות, בחלבונים, בוויטמינים או במינרלים. לא נדיר לגלות טעויות יסודיות בבניית תזונה ייעודית לאתלט, שיכולות להוביל לסינדרום אימון היתר.
יומן אימונים – חובה לבחון את יומן האימונים היומי, השבועי, החודשי ואפילו השנתי של הספורטאי. יומן האימונים יכול לסייע בגילוי טעויות בבניית מערך האימונים, ובמיוחד שגיאות ביחסים שבין עומסים והתאוששות. חלק מהשגיאות האופייניות ביותר ימצאו בתוכנית האימונים שאינה תפורה למאפייניו הפיסיולוגיים והמורפולוגיים של הספורטאי. עלייה תלולה מדי בעומסים, יותר מדי תחרויות, ניסיון להתגבר על ירידה ביכולת ע"י עודף אימונים, זאת ועוד הם חלק מהמידע החבוי ביומן האימונים.
עוד נבקש לציין כי ישנם היבטים שאינם משתקפים ביומן התזונתי או ביומן האימונים, אך לעיתים משקלם רב. לדוגמא, באם ספורטאי או אתלטית מתמודדים עם עלייה בעומס בעבודה, אם חוו מערכת יחסים רעועה עם הבוס, בעיות בבית ובמשפחה וכיוצא בזה, השילוב עם "בריחה" לפעילות מוגזמת (לכאורה מתוך רצון להשתחרר מהלחץ), עלול להוביל לתוצאה לא רצויה.
אם מרגישים שהעומס מוגזם והגוף מאותת כי הוא מותש, רצוי כבר בשלב זה שלא להתעקש. מומלץ להוריד עומסים או לבחון מעבר לפעילות אחרת, מתונה יותר. יתכן מאוד שזה הזמן הנכון לקחת חופשה, לתת לעצמכם לרבוץ זמן מה למנוחה שלימה, בלי תנועות מיותרות.
ברוב המקרים אימון יתר הנו טעות של מתאמן, המלווה בחוסר ידע או חוסר תשומת לב. התעלמות או גרוע מכך, העמסה נוספת על הגוף עקב קושי באימונים, עלול להתפתח לכדי מחלה ממושכת וקשה יותר.
העמסה לשיפור ביצועים ושינויים פיזיולוגיים עקב אימון יתר
זה המקום להדגיש כי עומסים והעמסה מהווים חלק מהשגרה הטבעית של ספורטאים ומתאמנים שחותרים לשיפור או להצלחה בתחרויות. על מנת לייצר את אפקט האימון שמוביל לשיפור כושרו, יכולתו ומצבו הגופני של הספורטאי או המתאמן, חייבים לבצע העמסה. פירוש הדבר הוא לבצע אימון בעצימות גבוהה מספיק על מנת לגרום קצת נזק לגוף, מצב שמזוהה על ידי הגוף כניתן לתיקון בעודף – כלומר פיצוי יתר. מחזור זה של העמסה ופיצוי מאפשר לנו, כספורטאים, להעלות את יכולתנו לרמה גבוהה יותר מבחינת מרכיבי הכושר הגופני השונים: כוח, זריזות, מהירות סיבולת אירובית, סיבולת אנאירובית ועוד.
לעיתים, כתוצאה ממצבים כגון עודף מוטיבציה, תכנית אימונים לא נכונה, עייפות, חוסר שינה, התייבשות, מחלה, ספורטאים מבצעים העמסת יתר אשר מפורשת על ידי הגוף כמצב לא בריא. אם נאפשר לגוף לנוח יום יומיים, הרי שהגוף יגיב בתיקון שיביא לשיפור במצב. כך נחזור במהרה למעגל הקודם והרצוי של העמסה ופיצוי. אולם באם לא ניתן לגוף את הזמן להתאושש, הרי שמצב זה של העמסת יתר יחמיר ונגיע למצב של אימון יתר.
מצב זה של העמסת יתר מתבטא בירידה ביכולת למרות הגברת האימונים! במקביל עשויות להתפתח הפרעות בשינה, הפרעות בתיאבון, אי שקט, עלייה בדופק הלב במנוחה יחד עם קושי להעלותו במאמץ, עלייה בלחץ הדם ונטייה לחלות. בנוסף, ירידה במשקל, ירידה בקואורדינציה יחד עם ירידה בכוח השריר, עלולים לגרום לנטייה מוגברת לפציעות. מצב זה מאובחן בדרך כלל בשלב די מאוחר ואין לו "טיפול קסם". נדרשת מנוחה מתמשכת, לעיתים שינויי תזונה ושינוי עמוק באורח החיים, שאם לא כן – הספורטאי עלול לגלוש למצב של תסמונת העייפות הכרונית (מחלה ארוכה וקשה – CFS).
שינויים פיסיולוגיים שעלולים להתרחש עקב אימון יתר מתמשך
ניתן להבחין בשינויים אופייניים המופיעים עם התקדמות והתארכות התופעה של אימון יתר:
- עלייה בקצב לב במנוחה
- עלייה בלחץ הדם
- שינויים בא.ק.ג. לרבות עלייה בגובה הקומפלקסים החשמליים ושינויים במקטע ס-ט
- עלייה ברמות בסיסיות של קורטיזול
- ירידה ברמות טסטוסטרון
- ירידה ניכרת ברמות הורמוני יתרת הכליה
- עלייה ברמות אנזימי השריר (סי.פי.קיי)
- ירידה ביצור חומצת חלב
- ירידה ברמות IGF1
- שינויים במערך השינה
כמו כן נראים שינויים אימונולוגיים (במערכת החיסון). לשינויים אלו, כך מעריכים, משקל רב בעלייה בשכיחות הזיהומים הוויראליים.
- ירידה בפקטורים סי.די. 3,4,8
- ירידה בלימפוציטים ממיתים
אימון יתר – מניעה וטיפול
המרכיב העיקרי במניעת אימון היתר, מסביר ד"ר יוני ירום, הינו מודעות לתופעה בעיקר בקרב מאמנים. הכנסת שיטות אימון מתקדמות, פריודיזציה ("בניית תקופות", ארגון מחזורי אימון ומנוחה), ושימוש בשיטות התאוששות כגון מסג', הידרותרפיה, הרפייה וכיוצא בזה, הינן בעלות ערך חשוב ביותר.
זיהויו של הספורטאי המועד לפורענות מסוג זה גם היא בעלת ערך רב. מדובר בספורטאי הקיצוני באדיקות האימונים, או המתאמן ללא מאמן ומבסס את אימוניו על ירחוני ספורט, בלוגים או טיפים מקוונים, שמקורם לא בהכרח אמין דיו. יש לשים לב גם לספורטאי המתחיל, המגיע להישגים יפים בתוך זמן קצר. שימת לב תסייע באבחון ובמודעות וכך תעזור למנוע את התופעה עוד לפני התפרצותה במלוא חומרתה.
בנוסף, אין להקל ראש במחלות ויראליות, בעיקר עם חום. למחלות חום צריך להתייחס בכבוד וברצינות, מתוך הבנה שהן עלולות להוביל לסיבוכים רציניים, לרבות נזק ללב ואימון יתר. אי לכך, בזמן מחלת חום יש להימנע מאימון. בחום מתחת ל-38.5 מעלות צלזיוס מותרים אימונים, אך אימונים קלים בלבד.
לאחר שמתקבלת אבחנה ברורה שמדובר בסינדרום אימון יתר ולא במצב רפואי אחר, זהו הטיפול הנדרש:
- קודם כל, מנוחה. מנוחה הינה אבן היסוד של הטיפול.
- באימון יתר חריף, מנוחה של 48-72 שעות תפתור בדרך כלל את הבעיה.
- במקרה של אימון יתר כרוני ומתמשך, ההמלצה הרפואית כוללת שינה מספקת, לצד תזונה מוקפדת בשפע. פירוש הדבר תזונה עשירה בוויטמינים, חלבונים, פחמימות ומינרלים.
- הרפיה ופעילות קלה יתווספו בשלב מאוחר יותר.
- יעוץ פסיכולוגי מומלץ ביותר ויש לו חשיבות מרובה.
הספורטאי חייב להיות מודע לכך שהתהליך עשוי להיות ממושך, לעתים נדרשים שבועות עד חודשים.
מנוחה הינה אבן היסוד של הטיפול. כמו כן, בזמן מחלת חום יש להימנע מאימון. בחום מתחת ל-38.5 מעלות צלזיוס מותרים אימונים, אך אימונים קלים בלבד.
מדיקס הוא המרכז לרפואת ספורט ופיזיותרפיה הגדול והמוביל בישראל. מיום הקמתו, משמש המרכז כבית שני לכל העוסקים בספורט בארץ ואף בחו"ל, החל מספורטאים חובבים וכלה בספורטאים מקצוענים. במדיקס סל שירותים גדול ומגוון, המתפתח וגדל כל הזמן במטרה להעניק את כל הנדרש לאדם הפעיל ספורטיבית והכל תחת קורת גג אחת.
לייעוץ ומידע נוסף
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:
המחלקות שלנו: