רפואת ספורט

מהי רפואת הספורט?

רפואת ספורט היא תחום חדש יחסית ברפואה המודרנית שהתפתח בשנים האחרונות ועוסק בכל התחומים הקשורים לפעילות גופנית לכל הרמות, מספורטאי חובב ועד ספורטאי מקצוען. רפואה זו עוסקת גם בהשפעות החיוביות של הפעילות הגופנית על מצבי מחלה מרובים ומניעתם.
רפואת הספורט מערבת תחומים רבים מן הרפואה המודרנית ומקשרת אותם אל הפעילות הגופנית: רפואת משפחה, אורתופדיית ספורט, רפואת ילדים, רפואת נשים, פיזיותרפיה, פיזיולוגיה של המאמץ, תורת האימון, תזונה, פסיכולוגיה, ביומכניקה (תורת התנועה), וכן טיפולים כגון עיסוי, כירופרקטיקה, אוסטיאופתיה, וטיפולים נוספים של הרפואה משלימה.

רפואת ספורט – הגישה של צוות מדיקס

מספר רב של מקצועות רפואיים עומדים לרשות הספורטאי ומעורבים בטיפול ובמעקב בו:
רפואת הספורט, אורטופדיה, פיזיותרפיה, תזונה, פסיכולוגיה, פיסיולוגיה של המאמץ, ביומכניקה, עיסוי, רפואה משלימה ועוד.

שתי גישות מרכזיות מאפשרות עבודה של צוות רחב שכזה עם הספורטאי:

1. הגישה המסורתית דוגלת בריכוז כל הידע והמעקב על ידי רופא הספורט, אשר מפעיל את כל אנשי הצוות והמקצועות הרפואיים ועומד בקשר הדוק עם הספורטאי. בתבנית זו, רופא הספורט והמאמן מחליטים יחדיו על כל צרכיו של הספורטאי ועוקבים מקרוב אחר כל שינוי בהרגשתו ותכנית אימוניו. שיטה זו מתאימה ביותר לספורטאי צמרת מקצוענים וכרוכה בתקציב גדול ובהשקעת זמן מרובה.
2. הגישה השניה שמה במרכזה את הצימוד של ספורטאי- מאמן, אשר פונים ביוזמתם לחפש את צורכיהם אצל כל המקצועות הרפואיים, לפי הצורך המתעורר או לפי תכנית מובנית המסוכמת בתחילת העונה יחד עם רופא הספורט בדרך כלל. כך פונה הספורטאי אל האורטופד בשעה שנפצע, אל הפיסיותרפיסט לטיפולים, אל המעסה לשחרור ולהתאוששות ואל הפיסיולוג לביצוע בדיקות מעקב.
   שיטה זו הנה מעשית יותר אך מחייבת יצירת מאגר של אנשי מקצוע טובים, מהימנים וזמינים.

בשני המודלים קיים ההכרח בריכוז המעקב אך לעומת הגישה המסורתית המשאירה את הדאגה אצל הרופא, מעבירה הגישה השניה את היוזמה והאחריות אל הספורטאי עצמו.

למי מתאימה רפואת הספורט?

רפואת ספורט הייתה בעבר נחלתם של ספורטאים מקצוענים בלבד והפכה לנחלתם של כל העוסקים בפעילות גופנית. בנוסף, משמשת כאמצעי טיפולי במחלות מתמשכות, וכאחד מנדבכי הרפואה המונעת העוסקת במניעת מחלות לב, מניעת השמנה, טיפול בסוכרת, יתר לחץ דם, דלקת מפרקים ראומטואידית ועוד. רפואת הספורט מאפשרת התאמה אישית של אימונים ופעילויות בהתאם למצב הגופני של המתאמן. 

כוח האדם המקצועי 

העוסקים ברפואת ספורט הינם רופאים ומטפלים מתחומים שונים של הרפואה ומהתחומים הפרה-רפואיים.
רופא הספורט הינו רופא כללי/רופא משפחה/רופא פנימי אשר עובר השתלמות ייחודית נוספת הנמשכת בין שנתיים לארבע שנים (בחלק ממדינות העולם קיימת התמחות רשמית ומוכרת).
רופא ספורט מרכז ומטפל בכל תחומי רפואת הספורט ומפנה את המתאמן לגורמים נוספים בהתאם לצורך.

אורתופד ספורט

מטפל בפציעות הנגרמות במהלך או עקב האימונים. הכשרתו מערבת הבנה נרחבת של מנגנוני הפגיעות בספורט, ניתוחים ספציפיים בספורטאים ובעיקר, החזרה מהירה ויעילה של הפצוע לפעילות. השתלמות ממוצעת בתחום פציעות ספורט לאורטופדים נמשכת בין שנה לשנתיים, בנוסף להתמחות הרגילה.

פיזיותרפיסט ספורט

פיזיותרפיסט המטפל בצורה אינטנסיבית ואישית אשר מיומן לדאוג לחזרתו המהירה של הפצוע לפעילות.
מטפל בכל סוגי הספורטאים מהחובבן ועד המקצוען.
מקצוע זה מתחלק לשני סוגים:

• בשטח – טיפול ראשוני ומיידי.
• במרפאה – טיפולים משקמים לאחר פציעות/ניתוחים כתוצאה מפעילות ספורטיבית.

הפיזיותרפיסט ייתן למתאמנים תרגילים ותובנות כמניעה בהתאם לסוגי הספורט השונים.

תזונת ספורט

מטפלת בתחום המיוחד של שימוש והחזרת מקורות האנרגיה שבהם משתמש הגוף, בעומסים משתנים. לאנשים הפעילים גופנית קיימים לעיתים צרכים שונים מהאוכלוסיה הכללית. בנוסף, עליהם לדאוג להחזרת מקורות האנרגיה על מנת לאפשר התאוששות מהירה ואפשרות לבצע אימונים נוספים. קיימות בעיות תזונתיות המיוחדות לספורטאים ועל המטפל להיות ערני להם על מנת למנוע נזקים ארוכי טווח. נושא התוספים התזונתיים הינו נרחב ובעל שימוש רב על ידי מספר גדול של ספורטאים מקצוענים וחובבים, ועל התזונאי להיות מעודכן בשימושים ובסיכונים בשימוש בהם. הכשרתו של תזונאי הספורט מיוחדת ומערבת הבנה מיוחדת בסוגי הפעילות הגופנית השונים.

צפו בליאור מאני מדבר על תזונת ספורט – הדרך שלכם לבריאות מיטבית וביצועים משופרים

פסיכולוג ספורט

עוסק בהכנתו של הספורטאי לתחרויות ולהתמודדות במצבי מתח, וטיפול בבעיות נפשיות המתעוררות עקב או תוך כדי הפעילות הספורטיבית.

פיזיולוג של המאמץ

מטפל בעיקר בהתאמת תכניות אימון לכל סוגי האוכלוסיות, מהספורטאי המתחיל, דרך המתאמן הנלהב ועד לספורטאי המקצוען. הטיפול כולל  שיקום חולי הלב והתייחסות למחלות מתמשכות באמצעות התוויה של פעילות גופנית כאמצעי טיפולי ושיקומי.

מטופלי רפואת ספורט 

האתלט הבכיר – בעל צרכים אישיים הדורשים מעקב מתמיד בכל שטחי רפואת הספורט. הספורטאי הבכיר מתייעץ עם רופאיו, מקבל טיפולים פיזיותרפים מניעתיים וטיפוליים, נמצא במעקב ע"י תזונאית ספורט ונעזר בפסיכולוג ספורט. מכיוון שהישגיו מביאים אותו אל קצה גבול היכולת, הספורטאי נע בין בריאות לחולי ופציעות באורח יומיומי, לכן הינו זקוק למעקב וטיפול מיידי.

האתלט החובב – משלב ספורט בחיי היומיום לצרכי הנאה ובריאות ולעיתים משלב הישגיות על ידי השתתפות בתחרויות. הספורטאי החובב נוטה להשתמש ברפואת הספורט לא על בסיס קבוע, אלא במקרים של  פציעות או בתהליך לשיפור הישגים. עקב פחות זמן לאימונים קבועים, קיימת בקבוצה זו נטייה לפגיעות חוזרות.

החובב המתחיל – בד"כ בגיל מעט מתקדם, לאחר הפסקה ארוכה או ללא רקע קודם בספורט, עקב לחץ חברתי, מניעים אישיים ותדמיתיים, רצון לפתח כושר גופני, ועוד. בדרך כלל נוטים לעשות פעילות בסגנון "מהר מדי/יותר מדי" עם נטייה להיפגע ולפתח פציעות מתמשכות. אוכלוסיה זו נעזרת במומחי רפואת הספורט לתכנון אימונים, לתזונה, ולסקירת מצב הבריאות לפני התחלת הפעילות על מנת לגלות גורמי סיכון לחולי ופציעות.

ילדים וספורט – כולנו נוהגים לשכוח את תקופת "קדם המחשב" שבה ילדים היו פעילים כל שעות היממה. ההורים מפגינים חרדות מ"עודף" פעילות וסוגי ספורט שונים. ככלל, אם אין סיבות מיוחדות (כגון הפרעות אורטופדיות או מומים מולדים), אין סיכון מיוחד בעיסוק אינטנסיבי של הילדים בפעילות. יש להקפיד על תזונה מספקת ועל הבנת הצרכים הגופניים והפסיכולוגיים של הילד. לכן מומלץ שאם הילד מתאמן במסגרת סדירה, יהיו המאמנים בעלי הכשרה מיוחדת המתאימה לאימון ילדים.

נשים וספורט – לנשים צרכים מיוחדים בספורט בעיקר בהריון ולאחריו, ולאחר גיל הפסקת המחזור. יש לשים לב לשינויים ההורמונלים האופיינים לנשים, בעיקר בתחומי דלדול מסת העצמות וכן בשילוש הנשי: הפרעות אכילה, הפרעות במחזור  ואוסטיאופורוזיס המצויים בעיקר אצל ספורטאיות צעירות.

ספורט לחיטוב והרזייה – נפוץ היום יותר מאי פעם, בעיקר במכוני כשר, מאמנים אישיים, ותכניות כלליות. השימוש בפעילות ספורטיבית מכוונת כאמצעי לשמור על משקל הגוף ולמניעת רפיון הרקמות, קונה לו אחיזה איתנה המבוססת על עקרונות פיזיולוגים מוצקים. יש להקפיד שהמאמנים יהיו בעלי הסמכה מתאימה ובעלי ניסיון בתחום.

ספורט כאורח חיים – מקובל כיום ברוב התרבויות כחלק מהמהלך היומיומי של שגרת חיינו. הפעילות טובה לשמירת רזרבות הכוח של הגוף, מניעת מחלות ההזדקנות, שיפור איכות החיים ושיפור תוחלת החיים. המלצת האיגודים העולמיים הינה חצי שעת פעילות גופנית יומית, בכל צורה שהיא, עם מאזן מצטבר שבועי, לכל החיים…

טיפול במחלות – בדגש על מחלות כרוניות (מתמשכות), בעיקר שיקום ממחלות לב, יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות מפרקים, עודף שומנים בדם, סרטן, ועוד מחלות רבות אחרות. ניתן להתאים את סוגי הפעילות  לכל מחלה על מנת לשפר את יעילות האימון להשגת התוצאות הטובות ביותר בתהליך הריפוי או המניעה.