אימרוץ - השימוש בחומרים, שיטות ותרופות אסורות בספורט
ד"ר יוני ירום, רופא ספורט, מנהל רפואי מרכז מדיקס לאורטופדיה מתקדמת רפואת ספורט ופיסיותרפיה,
כמו בכל שנה, ערב תחילת תחרות הטור דה פראנס, עולות השאלות אודות השימוש בסמים ובחומרים אסורים במהלך התחרות. מהם אותם "סמים בספורט" שעליהם כולם מדברים ומדוע הם כל כך אסורים לשימוש? מהן הסכנות הטמונות בשימוש בחומרים וסמים מסוג זה? מהם הדרכים לגילויים והאם ביכלל ניתן? על כל השאלות עונה לנו רופא הספורט ד"ר יוני ירום שמתמחה בטיפול בספורטאים ובעוסקים בפעילות גופנית… וכמי שכיהן עד לפני כחצי שנה כיו"ר איגוד האופניים בישראל והיה ממקימי הועדה למניעת שימוש בחומרים אסורים שבועד האולימפי.
היסטוריה:
מזה למעלה מאלפיים שנים מנסה האדם להשיג יתרון בביצועיו הספורטיביים באמצעות השימוש בחומרים במיועדים לשפר את יכולותיו.
היסטורית האולימפיאדות רוויה אנקדוטות בהן השתמשו הספורטאים בתוצרים הלקוחים מעולם החי על מנת להעניק להם כוחות נוספים מול מתחריהם ותוצרים כגון פרסות יעלים להגברת המהירות, קרני קרנפים להגברת הכוח ואשכי שוורים להגברת התוקפנות, היו מצרכי יסוד בעלי ערך רב.
עדויות על השימוש במגוון החומרים שכחו מעט עם הירידה באירועים הספורטיביים הבין לאומים , אך התחדשו במקביל לגלובליזציה וחידוש האולימפיאדות והתחרויות הלאומיות והבינלאומיות בעלות חשיבות, כסף ופרסום , בסוף המאה התשע עשרה ותחילת העשרים.
הצורך בשיפור ביצועים:
המאמץ העל אנושי הכרוך ברכיבה מתמשכת של 3 שבועות במהירויות גבוהות , גורם לרוכבי הטור ולמנהליהן לחפש אמצעים שישפרו את יכולותיהם של הרוכבים להתאושש ולהפגין ביצועים יוצאי דופן ברגע נתון, ביצועים אשר יכולים להכריע את המאבק על החולצה הצהובה.
חוסר היכולת להבין את תופעות הלוואי של החומרים גרמו לא אחת לסיבוכים אשר לעיתים אף הובילו למוות אשר יוחס למאמץ הספורטיבי, אך רק במבט לאחור הובן כי השימוש בחומרי אימרוץ הוא זה שגרם להשלכות הקשות.
החומרים והשיטות שבשימוש הינם רבים ומגוונים והסיכונים הנלקחים הינם דימיוניים, אך המטרה מקדשת את הדרך והספורטאי משמש כמעבדת ניסוי מהלכת. ברוב המקרים המדענים נמצאים צעד אחד מאחור , אך לעיתים חלות פריצות דרך הקשורות למשאבים הגדולים המושקעים במחקר ובגילוי החומרים האסורים ולעיתים בסכסוכים בין ספורטאים למאמניהם המובילים להלשנות וחשיפה של מידע לא ידוע קודם לכן.
החומרים המשומשים נחלקים לחמש קבוצות עיקריות:
1. מעוררים- סמי מרץ
קבוצה זו נועדה לגייס רזרבות כוח,מהירות ועירנות מתוך מקורות הגוף, בעיקר דרך המערכת הסימפטטית שהינה מערכת עצמאית בגוף הגורמת לעוררות רבה דרך קשר עצבי והורמונלי (אדרנלין ונוראדרנלין). בנוסף, משפרים חומרים אלו את הערנות ואת חדות המחשבה כך שהמשתמש חושב באופן חד ומקבל החלטות ברמה מהירה תוך ניתוח כולל של האפשרויות. התרופות הפופולאריות הינן קפאין (שאינו אסור יותר לשימוש), אמפטמינים (ספידים) , קוקאין במינון נמוך ואפדרין המצוי גם בתרופות רגילות כנגד צינון. חומרים אלו גורמים להרגשת עוררות חזקה ביותר, לגיוס שרירי ניכר ולהעלאת הביצועים לטווח מיידי של כשעתיים-שלש, גם ללא מערך אימונים מדוקדק. לפיכך השימוש הינו בעיקר למטרות מוגדרות ורק בתחרות. תופעות הלוואי כוללות רעד בלתי נשלט, התקפי חרדה קשים והפרעות בקצב הלב עד כדי מוות.
2. בונים – אנבולים
חומרים הבונים בעיקר את מסת השריר אך בעלי תופעות חיוביות נוספות התורמות לשיפור ההישגים. עיקר פעולתם הינה בהגדלת מסת השריר בתגובה לעבודה כנגד התנגדות. תופעה זו נעשית תוך זמן קצר יחסית עם הגנה על השריר מפני פגיעה ובנוסף מאפשרת התאוששות מהירה לאחר מאמץ כך שכמות יחידות האימון ביממה גדלות. תכונה נוספת הינה העלאת כמות הכדוריות האדומות על ידי הגברת יצירתן כך שהתרופה הינה בעלת פעילות כפולה – אירובית ואנאירובית. החומר המוכר ביותר הינו הורמון המין הזכרי, הטסטוסטרון אך גם נגזרותיו כגון סוסטנון, אנדרוסטנדיון ודי הידרו-אפי -אנדרוסטנון ( (DHEA וכן חומרים נוספים כגון קלנבוטרול ועוד הם הנפוצים בשוק. חלקם ניתנים בזריקות קצרות או ארוכות טווח וחלקם בכדורים.
כל זאת נשמע כחומר פלא, אך תופעות הלוואי הקשות ביותר צריכות להרתיע כל אדם שפוי מלהשתמש בהן. התופעות כוללות שינויים בסימני המין החיצונים והפנימיים קרי שיעור, הקטנת חזה ושינוי הקול אצל נשים ואילו אצל גברים צמיחת שדיים והתנוונות האשכים, כל זאת יחד עם עקרות כתוצאה מההשפעה ההורמונאלית הישירה על יצור הזרע והביציות. בנוסף קיים החשש לשינוי במבנה הלב, בהופעת גידולים סרטניים בעיקר בכבד, בעצירת הגדילה אצל ילדים ובהחשת הליך חסימת העורקים הכלילים על ידי שינוי מערך השומנים בגוף – עלייה בכולסטרול הרע וירידה בכולסטרול הטוב. ידועים עשרות רבות של ספורטאים שמתו פתאום בגילאים צעירים של שנות השלושים והארבעים מהתקפי לב ובכולם נראו חסימות נרחבות של עורקי הלב.
3. משתנים
חומרים אלו מיועדים להפטר מנוזלים בגוף, בדרך כלל במקרים של יתר לחץ דם או מחלות כליה, אך ספורטאים משתמשים בהם על מנת להוריד את משקל הגוף ובעיקר למסך על שימוש בחומרים אחרים ובעיקר על תרופות אנאבוליות (בונות) כך שקשה למצוא אותן בבדיקות השתן.
4. נוגדי כאב
בזמן פעילות עצימה, הכאב השרירי הנובע בעיקרו מהצטברות חומצת חלב בתוך השריר הגורמת לעלייה ברמת החומצה ופגיעה בתפקוד השריר. את הכאב ניתן לסתור בעזרת תרופות נוגדות כאב מוכרות ומותרות אך הסטייה הינה בשימוש בחומרים נרקוטיים – הרואין ומורפין, בד"כ בהזרקה שהם בעלי אפקט חזק ביותר לדיכוי הכאב. לא רק שאסור להשתמש בחומרים אלו בפקודת הסמים, ידועים מקרי מוות בעקבות השימוש בזמן ספורט כתוצאה ממינון יתר.
5. הורמונים
הורמונים הינם חלבונים לא גדולים בעלי יכולת להעביר הוראות ממקום אחד בגוף למקום אחר באמצעות זרם הדם. פקטורי הגדילה הם העיקריים בשימוש ובראשם הורמון הגדילה ו igf1 המופק מאינסולין. חומרים אלו, במינונים גבוהים יחסית, פועלים ישירות על השריר וכן על מערכת הדם ליצור יכולות אירוביות וכוח שריר מוגדלים ועל ידי כך לשפר את ביצועי הספורטאי. פרט לאפשרות מסוימת לעליה בשכיחות גידולים סרטניים, תופעות הלוואי אינן מרובות וקשה מאוד לגלות את החומר כך שרמת השימוש והפופולאריות בקרב רוכבי האופניים הייתה רבה אילולי מבצעים משטרתיים גדולי היקף שפגעו במקורות האספקה.
הורמון פופולארי נוסף הינו האריתרופואטין (EPO) המופק בדרך כלל בכליה אך משניתן ממקור חיצוני פועל נמרצות להעלאת ההמוגלובין בדם. ההמוגלובין הינו אותו חלבון האחראי על נשיאת החמצן ובהיותו ברמה גבוהה משפר באופן ניכר את יכולותיו האירוביות של הרוכב, תוך סיכון לעלייה בצמיגות הדם ולקרישיות יתר. למרות זאת משתמשים לא מעט ספורטאים בחומר זה כאשר הרשויות מקדישות מאמצים לגילוי מעבדתי בבדיקות דם ושתן והספורטאים והמעבדות כבר הגיעו לדור שלישי של החומר.
שיטות:
השיטה הנפוצה ביותר לשיפור ההישגים באופניים הינו סימום דם. בתחילה "תורם" הספורטאי מנות דם בעת תקופה נקייה מחומרים. מנות הדם נלקחות להקפאה ונשמרות עד להפשרתן לפני או בעת ארוע ספורט כגון הטור. מתן מנת דם אחת בעירוי יכול לשפר את יכולת נשיאת החמצן ב 10% באופן מיידי ובכך לשפר את רמתו של הרוכב לקראת קטע קשה או חשוב במיוחד. אין דרך קלה לגלות את מתן העירוי ודרושה עבודת בלשות רצינית.
שיטה נוספת נפוצה וקשה לגילוי הינה עירויים של מלחים או ויטמינים או חומרים מרחיבי פלסמה אשר משמשים לשיפור יכולת או להתאוששות מהירה.
גילוי ומעקב:
כמובן שכל השיטות המתוארות מהוות סיכון מסוים לספורטאי ושייכות לעולם בתי החולים ולא למשטחי האימונים והתחרויות. משום כך נאסרו הם לשימוש וקיימת מערכת גילוי ואכיפה כלל עולמית על ידי WADA שהינה הסוכנות העולמית למניעת סימום ספורטיבי ומתוקף סמכויותיה זכותה לבצע דגימות בכל מקום בעולם ובכל עת , כאשר הספורטאי מחויב לדווח היכן הוא נמצא. חוסר שיתוף פעולה או סירוב למתן דגימה , מהווה עבירה שבעטייה יורשע הספורטאי ויוטל עליו עונש. כך אנו עדים לנקישות ליליות על דלתות בתי המתחרים ואף על שליפתם לשירותים בעת צפיתם בסרט בבית הקולנוע.
מאבק מתמיד זה בין הקבוצות הרוצות בניצחונות על מנת להשיג נותני חסות אך המפחדות להיתפס כי אז יאבדו את נותני החסות, בין הספורטאים החפצים בתהילת עולם אך היכולים לאבדה בשנייה אחת ובין מתחרים הנקיים הרוצים להגיע להישגים בעמל אימוניהם ולא להתחרות במקצרי דרך, מביא לכך כי ההחלטה כיום הינה להילחם במלוא העצמה בנגע הסימום וכמות הכסף המוקדשת לכך עולה על 50 מיליון דולרים בשנה, כאשר הסכום גדל ללא הרף. האינטרס של הנהלת הטור הינה למנוע כל שימוש בחומרים אסורים מכיון שהאירוע הינו גדול מהרוכבים המשתתפים ושיתוף הפעולה ניכר בירידה המשכית בכמות הנתפסים.
גדולתו של הטור הינה בין השאר בכך שעמד בכמה שערוריות קשות ושרד אותן תוך גידול מספר הצופים והנחלת אהבת האופניים לכל.
