איך מגדלים ספורטאי? הנחיות מעשיות למעורבות הורית חיובית

ד"ר רועי סמואל (PhD), יועץ, חוקר, ומרצה בפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית

נושא המעורבות ההורית בספורט תפס חשיבות רבה בשני העשורים האחרונים. בעבר, ילדים התפתחו במערכת הספורט עם הכוונה מועטה מצד ההורים, כאשר עיקר ההכוונה הייתה מצד מאמנים ומנהלים מקצועיים. אולם כיום, הורים רבים מרגישים שעליהם לכוון את הספורטאי הצעיר, להעניק לו תמיכה ומעטפת מקצועית, ולסייע בעדו בניהול והכוונת הקריירה.

מדוע הורים חשובים להתפתחות ילדים בספורט?

המחקר מראה כי הורים עשויים לשמש מקור תמיכה רגשית משמעותי עבור ילדיהם. בגיל הצעיר הורים הם הינם מודל לחיקוי עבור ילדיהם – משחקים איתם ומלמדים אותם על חשיבות הספורט בחייהם. הם אלה שמספקים אפשרות להתנסויות בספורט – לוקחים אותם למגרשי הספורט וחושפים אותם לאהבה לספורט. בנוסף, הם נותנים פרשנות להתנסויות של ילדיהם בספורט – מפתחים את תחושת המסוגלות שלהם ומעודדים להמשך הפעילות על אף קשיים ומכשולים (Wolfenden, & Holt, 2005).

מהי תמיכה הורית חיובית?

תמיכה הורית חיובית = התנהגויות של הורים הנתפסות על-ידי ילדיהם כמקדמות את ההשתתפות והביצוע שלהם בספורט.

המחקר מראה כי תמיכה הורית חיובית קשורה ל:

  • הנאה רבה יותר מפעילות ספורטיבית והתמדה
  • הערכה חיובית יותר של הישגים
  • תפיסה חיובית יותר של ערך עצמי
  • התמודדות עם לחצים בספורט וכתוצאה מכך – התמדה!

למשל, סקר בקרב 132 מאמני טניס בארה"ב מצא כי 59% מההורים הם בעלי השפעה חיובית (מספקים לילד תמיכה לוגיסטית, תמיכה רגשית וכלכלית, ואהבה ללא תנאי, Gould et al., 2006).

מהו לחץ הורי שלילי?

לחץ הורי = התנהגויות של הורים הנתפסות על-ידי ילדיהם כמבטאות ציפיות לא הגיוניות להצלחה.

המחקר מראה כי לחץ הורי שלילי קשור ל:

  • אי שביעות רצון מהשתתפות בספורט
  • הפסקת פעילות ספורטיבית
  • מתח הקשור להערכה של הישגים
  • תפיסה שלילית או לא בטוחה של ערך עצמי.

סקר בקרב מאמני טניס בארה"ב מצא כי 36% מההורים היו בעלי השפעה שלילית (שמו דגש רב מדי על ניצחון, היו בעלי ציפיות לא ריאליות של ההורה מהילד, ונתנו ביקורת לילד, Gould et al., 2006).

אז מהי מעורבות הורית אופטימאלית?

  • ההורה תומך בילד בכל מצב
  • ההורה מעריך מאמץ והתפתחות יכולת ולא רק תוצאה
  • ההורה לא משליך את הרצונות הפרטיים שלו על הילד
  • ההורה מאפשר לילד להחליט מה טוב ונכון לו – עם הכוונה מצד ההורה
  • ההורה מכבד את ההחלטות המקצועיות של המאמן ולא מתערב בתפקיד המאמן
  • ההורה מקיים תקשורת חיובית עם הילד ועם המאמן

מה אני, ההורה, יכול לעשות טוב יותר כדי לתמוך בקריירה של הילד שלי?

א. לסייע לילד/נער להתפתח לא רק בספורט אלא בתחומי חיים נוספים – לימודים, חיי חברה, משפחתיות, תחביבים. המחקר מראה כי ספורטאים אשר פיתחו קריירה דואלית (ספורט-לימודים) הצליחו להתמודד עם קשיי הספורט באופן חיובי יותר ולהתמיד בפעילותם הספורטיבית למשך זמן ארוך יותר מאשר ספורטאים שהשקיעו את כל כולם אך ורק בספורט. לעודד את הילד לפתח קשרים חברתיים מחוץ לספורט!

ב. לשתף את הילד/נער בקבלת החלטות לגביי הקריירה שלו. תהליך בניית הקריירה חייב לערב את הילד וההורים, ובמידת הצורך להיתמך באיש מקצוע מתאים (פסיכולוג ספורט, רופא ספורט, תזונאי ספורט, פיזיולוג).

ג. לקיים תקשורת דו-כיוונית רציפה עם הספורטאי. להגדיר שיחה כל 7-10 ימים ולבדוק את מצבו הפיזי והנפשי של הילד. לא לקבל "הכל בסדר" כתשובה מספקת.

ד. לאפשר לספורטאי לפתח עצמאות. לסמוך על הילד ולהעניק לו או לא חוויות של עצמאות והתפתחות (הגעה לבד לאימונים, יציאה למחנות אימונים, חו"ל).

ה. במהלך הקריירה הילד הופך לנער ואז לבוגר, ולפיכך התנהלות ההורה צריכה להתאים עצמה להתפתחות הטבעית של הספורטאי:

שלבים ראשונים של הקריירה (גיל 4-11) – תמיכה ועיצוב תפיסת הספורטאי לגבי תחרותיות והישגיות נכונות.

שנות ההתפתחות (גיל 12-16) – ההורים ממשיכים לתמוך כלכלית וחברתית, אבל הקשר של הספורטאי עם המאמן נהיה יותר משמעותי.

שלב המומחיות (גיל 17 ואילך) – ההורים נסוגים בהדרגה מהפעילות והתמיכה היא בעיקר לוגיסטית וכלכלית.

הציפייה מההורים היא לתמוך בילדים במעברים שבין שלבי הקריירה (מעברים לרמה גבוהה יותר, תקופות של פציעות ומשברים נפשיים), להציב יעדים ריאליים ולהתמודד עם קשיים ואכזבות. ו… כשמגיע הזמן להיות מסוגלים לעזוב את היד ולסמוך על המאמנים.

ו. זה נכון לתת לילד/נער מעטפת מקצועית הכוללת מאמנים אישיים, פסיכולוג ספורט, תזונאי ספורט וכו', אבל עודף וריבוי אנשי מקצוע יוצר ריבוי דעות ועלול להוביל לבלבול אצל הילד. לפיכך, התאימו את המעטפת לצרכים האמיתיים של הספורטאי, בהתאם לתקופה בקריירה. למשל, בתקופת פציעה או קבלת החלטות בהחלט יש להעניק תמיכה ממוקדת יותר.

הורים זכרו – הקריירה היא תהליך משותף בו אתם מסייעים ותומכים לילדיכם לפתח את כישורי החיים שלו או שלה בעולם הספורט ולפתח מערכת יחסים תקינה עם הפעילות הספורטיבית. היו גורם חיובי בתהליך זה ולא גורם שלילי!

בסופו של דבר החוויה החיובית של הילד היא מה שחשוב, מעבר להישג כזה או אחר. הקריירה היא מאמץ משפחתי משותף, אבל הפעילות הספורטיבית שייכת לילד עצמו.