פעילות גופנית וסוכרת

ד"ר יוני ירום

הקדמה
סוכרת הנה אחת המחלות הותיקות בעולם – תוארה בהודו במאה הרביעית לפני הספירה, ובמצריים במאה הרביעית לספירה.

5% מתושבי ארה"ב, עולה עם הגיל עד ל 10% מהאוכלוסייה מעל גיל 65.

סוכרת הנה סיבת השישית למוות בארה"ב, אם כי עקב תרומתה הניכרת למחלות קרדיווסקולאריות , משקלה קרוב לודאי גבוה הרבה יותר.

סוגי הסוכרת: Ttype1 – IDDM התלויה באינסולין

Type2 – NIDDM התלויה בעיקר בירידת הרגישות לאינסולין

סוכרת הקשורה לתת תזונה

סוכרת של הריון

גורמי הסיכון לסוכרת:

תורשה

אוטואימוני

השמנה – 80% מהסוכרתיים שמנים!!

חוסר פעילות גופנית

גיל

הפרעות הורמונליות

מחלות כבד ולבלב

סטרס !!

סיבוכי המחלה מערבים כלי דם קטנים, כלי דם גדולים הגורמים למחלה אתרו סקלרוטית ולנוירופתיות.

האם סוכרתיים צריכים להתאמן?

 קיים יחס הפוך בין רמת פעילות גופנית והתפתחות המחלה.

תופעות חיוביות:

עלייה ברגישות הקולטן לאינסולין

עלייה בקליטת הגלוקוז באותה רמת אינסולין – אפקט הנמשך עד 24 שעות לאחר הפעילות.

הפחתת רמת תרופות

הורדה במשקל !!

שיפור התזונה ומעקב יומי טוב יותר אחר הסוכר.

ירידה בשכיחות סיבוכי המחלה

ירידה בסיכון מחלות לב וכלי דם

ירידה ברמות השומנים

ירידה בלחץ דם

הורדת סטרס

תופעות שליליות:

 בעיקר כתוצאה מסיבוכי המחלה:

נזקים לרגליים עקב הנוירופתיות הפריפריות והסיבוכים המיקרווסקולרים

פעילות עם לחץ דם גבוה

נזקים מספורט מסוכן

נזקים כתוצאה מחוסר שליטה על רמות הסוכר

בטיחות באימונים:

ברמות התחלתיות של 250-300 מ"ג % קיימת סכנת קטוזיס עקב רגישות נמוכה לאינסולין ושחרור קורטיזול וקטכולאמינים שהם אנטי אינסולינים.

התחלת פעילות ברמות סוכר נמוכות יביאו להיפוגליקמיה!!

 יש לנסות ולהוריד את רמות האינסולין בדם לפני המאמץ. אחת הדרכים לכך הנה ארוחה קלה 30-60 דקות לפני המאמץ.

כמות האוכל צריכה להיות ביחס ישיר לכמות ההוצאה האנרגטית הצפויה במאמץ, ולכן יש לשקול שימוש במדידות סוכר תוך כדי פעילות.

אימון של מעל 45 דקות יצריך אכילת סוכרים יחד עם שתייה כל 30 – 40 דקות. גישה זו מאפשרת מאמצים ארוכים.

עדיף להתאמן בבקר וזאת משום שבערב קיימת סכנת היפוגליקמיה עקב שינויים ברמות הורמון הגדילה.

אם מתאמנים בערב רצוי לאכול יותר.

מומלץ לבצע מדידות רמות סוכר לפני המאמץ, במשך המאמץ, ו 3-4 שעות לאחר המאמץ על מנת להבין את תגובת הגוף למאמץ.

השפעת הפעילות על קליטת אינסולין:

אימון גופני כשעה לאחר הזרקה של רגולר ושעתיים וחצי לאחר INTERMEDIATE מחיש את קצב הספיגה ורמת הפעילות.

יש להקפיד על הזרקה של אינסולין באזור לא פעיל על מנת למנוע ספיגה מהירה מדי. האזור המקובל הנו בבטן.

רצוי להקפיד על אימונים בזמן קבוע.

היפוגליקמיה מאוחרת לאחר מאמץ:

היפוגליקמיה היכולה להופיע מספר שעות ועד 24 שעות לאחר מאמץ ממושך או עצים.

קיימת עליה ברמת האינסולין יחד עם עליה ברגישות לאינסולין לאחר ריקון מאגרי גליקוגן מהשריר והכבד. עליה זו מחזירה את הגלוקוז לכבד ולשריר על חשבון הסוכר שבדם ולכן יכולה להופיע היפוגליקמיה. מניעת התופעה על ידי הורדת רמות אינסולין לאחר המאמץ ועליה ברמות סוכר בדם על ידי אכילה לפני, תוך כדי ואחרי הפעילות.

התופעה נפוצה במיוחד בלילה לאחר פעילות ולכן מומלץ לעקוב ואף להעיר בלילה על מנת לאכול. 

הוראות למניעת היפוגליקמיה במאמץ:

1. אם רמות הסוכר נמוכות מ 130 מ"ג% : שתי מנות פחמימות ( כאשר כל מנה שווה ל 60 קילו קלוריות) לכל 45 דקות של פעילות מתונה ( עד 60% vo2max )

שלש מנות לפעילות בינונית ( 70% מצריכת החמצן המרבית)

2. אם 130-180 מ"ג % : מנה אחת לכל 45 דקות פעילות מתונה

שתי מנות לכל 45 דקות פעילות בינונית

3. אם 180-240 מ"ג % : לא נותנים אוכל אבל עוקבים אחר רמת סוכר.

4. אם מעל 250 מ"ג %   : לא לבצע פעילות בגלל המצאות קטכולאמינים היכולים להביא לקטוזיס.