פיזיותרפיה של רצפת אגן

פיזיותרפיה של רצפת אגן

האם את סובלת מדליפות שתן? כשאת במאמץ, כשאת מתעטשת או כשאת לא מספיקה להגיע לשירותים?

  • האם יש לך כאבי אגן או גב לא מוסברים בעיקר בסוף יום?
  • שמת לב שאת הולכת לשירותים (להטיל שתן) יותר מנשים אחרות?
  • האם כואב לך בזמן קיום יחסי מין או בבדיקת גניקולוג?

כל אלה הם מצבים שעלולים להצביע על ליקוי ברצפת האגן.

גם לגברים יש רצפת אגן!

פגיעה ברצפת האגן אצל גברים מתבטאת לרוב באחד או יותר מהתסמינים הבאים:

  • כאב באגן שלעיתים מוקרן לאשכים או לאיבר המין
  • דחיפות/תכיפות/קושי במתן שתן
  • עצירויות
  • בעיות בתפקוד המיני
  • בעיות בבלוטת הערמונית
  • פציעות עצביות הנפוצות ברוכבי אופנים,רוכבי סוסים ומרימי משקולות

 

כאשר קיימת פגיעה בשרירי רצפת האגן, נפגעת יכולתם של השרירים לתמוך באיברי האגן. כתוצאה מכך כל פעילות המגבירה את הלחץ התוך בטני, למשל שיעול, עיטוש, קפיצה, ריצה, צחוק, הרמת חפצים או ילדים ועוד, תגרום ללחץ כלפי מטה של איברי האגן.
שרירי רצפת אגן חלשים ופגועים שאינם יכולים להביא לסגירה מוחלטת של הסוגרים, לא יוכלו למנוע דליפת שתן, בריחת גזים וצואה, כמו גם צניחת שלפוחית, רחם ורקטום (חלחולת).
עם הזמן, רצפת האגן כולה עלולה לצנוח. צניחת רצפת האגן מובילה לקושי בהתרוקנות (עצירות וקושי במתן שתן) ותחושת התרוקנות לא מלאה ואלו גוררים "בילוי" ארוך בשירותים, מלווה בלחיצות ארוכות ומפרכות, המחמירות את הצניחות, מחלישות את רצפת האגן עוד יותר ואף עלולות לגרום לנזק בעצבי רצפת האגן.

חשוב לציין שישנם מרכיבים רבים הקשורים לצניחה של רצפת האגן, ביניהם תורשה ומחלות, גיל, מספר ואופי הלידות ואורח החיים הכללי.

טיפול ברצפת האגן

הצורך בטיפול ברצפת האגן נפוץ בקרב נשים לאחר לידה או בחודשי ההריון המתקדמים, בין היתר על רקע השינויים האנטומיים הרבים שעוברים על האשה במהלך ההריון והלחץ הרב על שרירי רצפת האגן שגורם להחלשותם.
מנגד, קיימים מצבים של כאבים ברצפת האגן (וסטיבוליטיס, וולוודיניה, וגיניסמוס) בדרך כלל בפתח הנרתיק. ברוב המקרים ילווה בכיווץ יתר של שרירי רצפת האגן, שיכול להוות הגורם הראשוני או גורם משני לבעיה אחרת.

הפגישה עם הפיזיותרפיסטית מורכבת משני חלקים:

החלק הראשון כולל תשאול מעמיק המתייחס למצבה הרפואי והרגשי של המטופלת בעבר ובהווה. בחלק השני, נערכת בדיקה גופנית הכוללת בדיקת יציבה, בדיקת בטן חיצונית ובדיקה פנימית {שמזכירה בדיקה של גניקולוג}.
בהתאם לממצאי הבדיקה, נבנית תוכנית טיפול לשיקום איזור האגן ורצפת אגן, בכלל זה איזור הבטן והסרעפת.
הטיפול כולל טכניקות שונות המבוצעות ע"י הפיזיותרפיסטית ותרגול יומיומי עצמאי. לפי הצורך, נעשה שימוש במכשור רפואי כמו ביופידבק וגירויים חשמליים.
בסופו של תהליך, המטופלת לומדת לשלוט בשרירי רצפת האגן, מחזקת את השרירים ומרפה (במצבים של כיווץ יתר וקושי בהרפיה) ולרוב חוזרת לתפקוד מלא.